החלטה בתיק מ"ת 4148-03-13 - פסקדין

עיקרי העובדות פורטו בהחלטת כב' השופט טובי מיום 12/3/13. בתמצית יצוין כי מדובר בכתב אישום שבבסיס אירוע אלים במהלכו תקפו הנאשמים, אב ושני בניו, את המתלונן במוטות ובסכינים.  כתוצאה מהתקיפה נגרמה למתלונן חבלת גוף חמורה.

בית המשפט  קבע כי קיימות ראיות לכאורה, דבר שלא היה שנוי במחלוקת, וכן כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות וחשש להשפעה על עדים, זאת בשים לב לעובדה שקיימת הכרות בין המשיבים למתלונן ולכלל העדים, כולם בני אותו כפר.  עם זאת, ותוך שבית המשפט מדגיש את המסוכנות הרבה, הורה בית המשפט לשירות המבחן להגיש תסקירים בעניינו של כל אחד מהמשיבים ולבחון את אפשרות שחרורם לחלופת מעצר בפיקוח בני משפחתם לכתובת של חלופת מעצר בעיר טמרה, המרוחקת 20-30 דקות נסיעה מהכפר מנדא.

בית המשפט הגיש תסקירים בעניינם של שלושת המשיבים. שירות המבחן ציין כי מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי המתקשים להסתגל למעצר. שירות המבחן סבר כי חלופת מעצר בית שהוצעה יכולה לאיין את המסוכנות. למעט מפקחת אחת שנמצאה כבלתי מתאימה, סבר שירות המבחן כי ניתן לאשר את סדרי הפיקוח המוצעים. שירות המבחן לא התייחס בתסקירו לשאלה אם יש צורך בפיקוח אלקטרוני. בנוסף הציע שירות המבחן כי המשיבים יועמדו בפיקוחו וישתלבו בקבוצה טיפולית מתאימה.  

נסיבות המקרה מדאיגות ומעוררות חשש של ממש. מדובר באירוע של תקיפה אלימה שבוצעה בחבורה כנגד המתלונן תוך שימוש בסכינים ובמוטות ברזל. " מדיניות בתי המשפט בשנים האחרונות ביחס לתת-תרבות הסכין בכלל ... משקפת עמדה מחמירה בעבירות כגון דא. הכלל הוא, כי מי שקיימות לגביו ראיות לכאורה להוכחת מעשה דקירה, לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר, אלא בנסיבות חריגות ומיוחדות (בש"פ 8534/07 איבגי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.10.07); בש"פ 2181/94 מיכאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.4.94); בש"פ 5443/03 לובאני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.03); בש"פ 2008/03 עזאקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.4.03)." [בש"פ 139/10 מדינת ישראל נ' אדיר מנור (ניתן ביום  17.1.10), פסקה 7]. " גישה זו הננקטת בפסיקה נועדה להגן על הציבור הרחב מפני הסכנה הגדולה הטמונה במעשי בריונות של צעירים, המשתמשים בנשק קר על נקלה, תוך התלהטות יצרים, ואובדן שליטה על מעשיהם. לא אחת, מביאה תופעה זו לקיפוח חיים ממש, או לפציעה אנושה. תופעה זו שפשטה בין בני נוער ומתרחשת לא אחת במתחמי מקומות בילוי של צעירים, אינה מיוחדת לצעירים בעלי עבר פלילי המצויים בשולי החברה. היא מתרחשת גם בקרב בני נוער בעלי רקע נורמטיבי, ויוצרת סיכון כבד לשלום הציבור בכללו, ולשלום צעירים השוהים במקומות בילוי בשעות הפנאי, בפרט" [בש"פ 5506/09 מושאילוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30.7.09)].

עם זאת, כאשר מביאים בחשבון כי מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי, בשים לב לאמור בתסקירים, ובשים לב לאמות המידה שגובשו בפסיקה [ראה בש"פ 1911/11 רועי רווה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.3.11)] סבור אני כי ניתן לשקול ולאשר את שחרורם לחלופת המעצר המוצעת. לעניין זה מביא בית המשפט, בנוסף לאמור בתסקיר, גם את העובדה שהמשיבים עצורים מיום 23/2/13. תקופת המעצר שחלפה עד לסיום הדיון בעניינם תהווה גם היא גורם מרתיע במובן זה שהמשיבים, שאין להם עבר פלילי, ידעו כי אם יפרו את תנאי השחרור שיקבעו, יהיה בכך עילה להחזירם למעצר. יש להניח שידיעה זו תהווה גורם מרתיע נוסף, מעבר לסדרי הפיקוח שיקבעו. ראו לעניין זה:

בש"פ 10535/08 מאור נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 21.12.08);

בש"פ 11163/08 מדינת ישראל נ' דוד סל (ניתן ביום 4.1.09).

בית המשפט בחן את המפקחים המוצעים. כמו שירות המבחן, סבור גם אני כי המפקחת גב' האיה מוראד לא תוכל להתמודד עם משימת הפיקוח. איני רואה מניעה לאשר את המפקחים הנוספים. בשים לב לחומרת האירוע המיוחס למשיבים אני מורה כי שחרורם יותנה בהסדרת פיקוח אלקטרוני ובבטוחות כספיות משמעותיות.

אשר על כן ובסיכומו של דבר אני מורה כדלקמן:

אני מאשר את חלופת המעצר המוצעת שכתובתה בשכונת אבו אל רומאן בעיר טמרה. המשיבים ישוחררו ממעצר וישהו בדירה הנ"ל בחלופת מעצר בית מלא וכל עת ישהו עימם אחת המפקחות/אחד המפקחים  שאושרו, ושהתייצבו בפני בית המשפט ביום 14/4/13 (כל המפקחים שהתייצבו למעט הגב' האיה, שלא אושרה כמפקחת). כל מפקח/ת י/תחתום על התחייבות עצמית בגובה 10,000 ש"ח ויפקיד 2,000 ש"ח להבטחת התחייבותו לפקח על המשיבים ולדווח אם יצאו המשיבים את הבית ללא אישור. 

יובהר למפקחים/מפקחות, כי התחייבותם היא שבכל עת ישהה אחד מהם עם המשיבים, וככל שהמשיבים ייצאו את הבית ללא אישור, כי אז על המפקח/ת להתקשר למשטרת ישראל ולדווח על כך. יובהר, כי התחייבות זו מחייבת את המפקח/ת גם אם לא תפורט בטופס ההחתמה על ההתחייבות/ערבות.

המשטרה תהיה רשאית לערוך ביקורות בכתובת הנ"ל כדי לוודא שהמשיבים מצויים בדירה בכל עת בהתאם להנחיות בית המשפט.

אני מורה כי לכל משיב יותקן אזיק אלקטרוני. הסנגור ימציא לבית המשפט תצהיר חתום על ידי בעל הבית בכתובת חלופת המעצר או אחד המפקחים, שיאשר כי יש בבית שישמש כחלופה קו טלפון "נקי" של חברת בזק, במובן זה שלא יהיו בו השירותים הבאים: משיבון, שיחה מזוהה, שיחה ממתינה, שרות עקוב אחרי, חיבור למכשיר פקסמיליה וקו ADSL (חיבור לאינטרנט מהיר). במידה וקיימים שרותים כנ"ל, יש לנתק אותם ולהמציא על כך אישור לבית המשפט. כמו כן הקו צריך להיות פתוח לשיחות נכנסות ויוצאות.

אני מורה להעמיד את המשיבים בפיקוח שירות המבחן. המשיבים יתייצבו אצל שירות המבחן בעכו במועדים שיקבעו. בכל יציאה לעכו הם יהיו מלווים במפקח שאושר.

נאסר על המשיבים לצאת את הבית למעט לצורך התייצבות בבית המשפט לכל דיון בעניינם, לצורך פגישות עם שירות המבחן ולצורך פגישות עם עורך דינם במועדים שימסרו מראש לפרקליטות וליחידת הפיקוח האלקטרוני. כמו כן אני מתיר את יציאתם מהכתובת בה הם שוהים כל יום בין השעות 09:00 - 10:00 ובית השעות 17:00 - 18:00 וזאת לצורך התאווררות. בכל יציאה מאושרת יהיו המשיבים מלווים באחת המפקחות שאושרו.

המשיבים יתחייבו להתייצב לכל דיון בעניינם. עוד יתחייבו כי גם בעת יציאה שתאושר כמפורט לעיל לא ייצאו מתחומי העיר טמרה ובכל מקרה נאסר עליהם להגיע לכפר מנדא. עוד יתחייבו המשיבים להימנע מיצירת כל קשר עם עדי תביעה שאינם שוטרים.

יינתן צו לעיכוב יציאת המשיבים מהארץ. הצו יומצא למשטרת הגבולות בדואר והמצאתו לא תעכב את הליכי השחרור. 

להבטחת קיום חיוביהם יפקיד כל משיב בקופת בית המשפט סכום של 10,000 ש"ח  במזומן ויחתום על התחייבות עצמית בגובה 30,000 ש"ח. יודגש לעניין הסכומים שנקבעו כי בית המשפט ער לכך שלמעשה מדובר בתשלומים מאותו כיס. עם זאת חומרת המעשים מחייבת בטוחות שיש בהם רכיב בעל הרתעה של ממש.

בכפוף להפקדת הבטוחות הכספיות, התחייבויות המפקחים והסדרת הפיקוח האלקטרוני ניתן יהיה להורות על שחרורם של המשיבים ממעצר. המשיבים ילוו מנקודת השחרור לחלופת המעצר ע"י אחת המפקחות שאושרו.